צו מעצר על פי חוק
משטרת ישראל רשאית עפ"י החוק במדינה, לעצור חשוד מסוים רק אחרי שהתקבל צו מעצר מבית משפט לגביו. אך ישנם מקרים יוצאים מן הכלל, בהם ניתנת הרשות למשטרה לבצע את פעולת המעצר עוד בטרם התקבל צו המעצר מבית המשפט. סיבה אחת שנפוצה מאוד במקרים של מעצרים ללא צו, היא כאשר ישנו חשד סביר שאדם כלשהו ביצע עבירה מסוימת שלפי החוק העונש עליה הוא 3 חודשי מאסר. מכיוון שהתחום של משפט פלילי הינו מורכב וצריך להבין היטב, את "חוקי המשחק", המאמר הזה ינסה לפשט מעט את הנושא.
הזכות למעצר ללא צו
קיימות 2 סיבות עיקריות שהחוק ומערכת המשפט מאפשרים למשטרת ישראל לעצור אדם ללא צו מעצר. הסיבה הראשונה נובעת מכך שאדם כלשהו ביצע עבירה כלשהי (או שישנו חשד סביר לעבירה שביצע) וכעת החשוד עלול להסב נזק נוסף בזירת האירוע או בסביבה שבה הוא עתיד להיות. הסיבה השניה מדברת על מצבים בהם חשוד כלשהו עלול לברוח ולהתחמק מחקירה.
כאשר ישנו מצב בו המשטרה יודעת שאדם מסוים ביצע עבירה או שקיים נגדו חשד סביר לגבי ביצוע העבירה, היא מחויבת לפעול במהירות בכדי למנוע עבירה נוספת. תפקידה של המשטרה הוא שמירה והגנה על הציבור ובמקרה שבו אדם בעל חשד סביר מאיים להמשיך ולפגוע אדם ספציפי או במספר אנשים, ניתנת לה הזכות לעצור את החשוד גם ללא צו. כאמור, המקרה הנוסף שבו המשטרה יכולה להשתמש בכלי המעצר ללא צו, הוא כאשר חשוד בעבירה פלילית מנסה להתחמק מעונש ולברוח מידי החוק.
מתי המעצר מוצדק ומתי לא?
אחת הבעיות שהמשטרה צריכה להתמודד איתן, היא השאלה – האם אכן היתה הצדקה למעצרו של החשוד ללא צו המעצר. כידוע, כל אדם הינו זכאי כל עוד לא הוכח אחרת, ופה עומד למבחן פרשנות המונח "חשד סביר". האם עילת המעצר אכן היתה מספקת? האם העבירה שביצע החשוד אכן דורשת מעצר ללא צו? כל השאלות האלה נתונות לפרשנות ובוודאי שניתן לערער עליהן. במידה ונאשם יגיש עירור בגין מעצר ללא צו והשופט יפסוק לטובתו, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי רב.
מכיוון שהנושא אינו אובייקטיבי ואפשר לפרש מקרה מסוים מכמה פרספקטיבות, עורך דין פלילי בעל ניסיון רב יכול לזהות מעצרים שאכן חרגו מגבולות החוק. כפי שציינו בתחילת המאמר, תחום המשפט הפלילי הינו מורכב ודורש הבנה מעמיקה. לאחר בחינה מקצועית של התיק, ניתן לטעון למעצר בלתי חוקי, להשיג ביטול של כתב האישום ואף זיכוי מלא בבית המשפט!